בלוג

מה יש לנו שאנו לא פונים אחד לשני לא מתנחמים אחד בשני לא פתוחים באופן טבעי אחד לשני? מדוע זה קורה? זה נראה לי בגלל שהביטוי הייחודי שלנו שמפיח חיים רעננים בלב מאיר את הפנים והעיניים ושמח להתגלות ולהראות מדוכא, במידה מסוימת בעולם בו אנו חיים. אנשים זרים זה לזה, הורגלנו לתחרות הורגלנו לאימה ולכן פחד נזרע סביבנו וסוגר אותנו זה לזה וסוגר את עצמנו מהביטוי העצמי הזקוף קומה ששמח ביחודיותו. זו כמו הפנוזת המונים בה כולם נתבקשו ברגע שיפקחו את העיניים

כל עסק שרוצה להתנהל בהרמוניה כדאי שתהיה לו תשובה לארבעת השאלות הבאות ובזה הוא אף יכול להסתפק ויראה הצלחה וברכה בעבודה ובסוף היום הוא גם יוכל לחייך ולהרגיש עוד יותר טוב בעקבות כל מה שחווה במהלך אותו יום בעסק שלו, שיחות מפגשים ושירות שנתן ללקוחות. אז מה ארבעת השאלות אתם בוודאי שואלים,  ניגש ישר לעניין: →

רבים מאתנו מוכנים לשמוע שכל אחד רואה את העולם דרך נקודת ראות ייחודית ואישית, אפשר  אפילו להתפלסף שאין אף וודאות שהאדום שאני רואה הוא האדום שאתה רואה. כל זה טוב ונחמד אך, מה קורה כאשר השני ממש חושב אחרת ושונה ממך, דעה סותרת לגמרי ,האם גם אז אנו מוכנים לשמוע שלכל אדם זוית יחודית בה הוא רואה את הדברים וזה לא אמור להשפיע עלינו להרגיז אותנו או לעורר בנו תגובה אחרת לא שלווה ואני מנחש שלא רק אני נתקלתי במצבים כאלו

מה זה חוק המשיכה?. האם זה עובד?. נשאל זאת אחרת האם יש משהו שעובד בכלל או שכל מה שקורה קורה סתם ככה בלי שום חוק מאחוריו. מה אתם אומרים?. יש כאן כמה הנחות יסוד שיעזרו להבנה של חוק המשיכה בפועל. הראשונה היא שאתם כולכם פועלים ברמה של תדר בכל זמן ורגע נתון גם אם אינכם מודעים לכך ברוב הזמן. השניה היא שישנה התאמה מלאה בחיים שלכם תמיד עם הבקשה ברמת התדר שאתם מרשים לעצמם להיות. עכשיו, זה לא אומר שאין

דמיינו תמונה שבא כל מה שקורה מסביב כל האנשים כל המכוניות והתנועה שנמצאת בדרך ממקום אחד למקום השני כל התזוזה הזו נעצרת, קופאת במקום כמו באגדות נרניה ורק אתם יכולים לזוז ולראות את הפאוזה המוחלטת הזו מה היה קורה לכם באותו רגע?. האם הייתם ממשיכים לרוץ לדבר הבא?, האם הייתם עוצרים גם לרגע ומסתכלים מסביב?. מה נמצא סביבכם? מה נמצא בכם? איזה גדולה חבויה במי שאתם בכל רגע, האם הייתם מבחינים בזה?. אני שואל זאת בעקבות חוויה משונה שהייתה לי בזמן