אדם בתוך עצמו הוא גר…,, אני כותב משדרות רוטשילד ותוהה מה בעצם קורה לנו האם אנו יוצאים מהמטריקס לאט לאט ומגלים שאנו יכולים לחיות את החיים שלנו בחופש בכבוד וברווחה גדולה הרבה יותר?. מערכת החברה המערבית מלמדת אותנו שהשפע מוגבל, אתה משלם ומקבל כמות X על מה ששלמת.
קפה הפוך: קטן בינוני גדול. ככה זה צריך לעבוד בבית קפה אבל, זה לא אומר שככה זה במציאות. האם חשבתם פעם בזמן הנשימה עם אתם בתכנית של נשימות שטוחות בינוניות או נשימות עמוקות וגדולות. האם נשימה יותר חשובה מקפה?. בוודאי! ואין עליה שום תנאים זה ניתן בשפע אין סופי, אם נתעלם רגע מכך שאנו מזהמים את האוויר ולא מייצרים מספיק פתרונות לניצול ושמירה על הסביבה.
אנשים מסתובבים עכשיו במטריקס ומתחילים לשאול את עצמם שאלות, האם הפכנו לרובוטים?.
מכירים את התסריטים המוכרים בבית קפה בקולנוע, במסעדה ובעבודה?. מלצר מגיע לוקח הזמנה אח"כ חוזר ושואל אם הכול בסדר? אנו עונים שכן ובכלל לא חושבים על זה. האם אנו שואלים אחד את השני אם הכול בסדר באמת לפעמים, או לפחות כדי לשדר אכפתיות ורגישות אחד לשני.
התבניות נהיו כל כך מוכרות ואנשים אוהבים את מה שמוכר, כך שאנו כבר בטוחים שיש באמת קפה קטן בינוני וגדול. אתמול ישבתי בקפה קפה, ורציתי לנסות את תרגיל ה'אחד נגד המטריקס', אז שאלתי את המלצרית הנחמדה עם אפשר לשאול כל שאלה גם אם זו שאלה מוזרה. והיא הסכימה, אז שאלתי אם אפשר לקבל פה כמו במסעדות במצרים או אצל אווזי וכאלה קפה שחור בכוסות קטנים או תה און דה האוס אם יש להם דבר כזה?. קבלתי מבט כזה, של מה זה השאלה הזאת אח"כ כבר גלשנו לשיחה על חשיבה חיובית ויחסיות של הכול, שאין דבר כזה שדברים צריכים להיות כמו שהם. למשל, שכר מינימום לא צריך להיות בסכום מסויים זה מה שהתנו אותנו הרבה שנים, זה הכול המצאה. וגם הכנסת לא צריכה לצאת לפגרה של שלושה חודשים, כי ככה זה צריך להיות. לפי מי זה נכון?.
כשמסתכלים פתאום על התנהלות האדם בעולם המערבי מרגישים את חוסר הקימות בהרבה מקומות. אתה יושב בבית קפה ואז יש הסכמה שמצאנו מקום מעולה, אבל זה לא המקום שלך!. אחרי האוכל אתה הולך, ואם לא תזמין הרבה אז לא נעים לשבת כל הערב. למשל, אתה לא יכול אחרי שאהבת את המקום להישאר ולעשות פינת זולה כי מצאת מקום מעולה. יצא לי להיות בסוף שבוע במקום שמקדם קיימות ואנרגיה ירוקה בישראל מרכז הדרכות חינוכי ערכי לערכי קיימות שמירה על הסביבה אנרגיה ירוקה מחזור ועוד, שגם גרים בו גם עובדים בו וגם נהנים פשוט להיות בו 'הגן הסולארי'. החוויה שאוכלים במקום ומכינים את האוכל יחד עם אנשים מקסימים ונשארים אחרי לזולה וטבילה בבריכה כמה שרוצים הייתה מעולה, לא רצים ממקום למקום ואוכלים במקומות בחוץ. הכול קורה במקום ובסביבה.
לעצור. להבחין בדברים. לראות ולהקשיב. כל אלו דברים שהפכו להיות קשים יותר להשגה במקומות הצפופים. יש רעש רקע תמידי ופחות עצי רימונים סתם באמצע הרחוב שאפשר לקטוף בחופשיות. הזכות הבסיסית של החיים הם החיים עצמם והאפשרות להנות מעצם החיים ברגע, אל נשכח זאת.
אני מתכוון בזה שלא הייתי צריך לעשות משהו כדי לקבל את החיים אלא זה תוצר נלווה של להיות כאן. והערך הבסיסי הזה של להיות חיי הוא לא ניתן לכימות בכלל ואת זה כל אחד מקבל בזכות!. החזר ההשקעה של החיים הוא פשוט לחיות אותם ואין דרישה מהמשקיע להיכנס לחובות בהחזר ההשקעה. החובות והדרישות הלא מוצדקות מגיעות כהמצאה של בני אדם מדינה והתנהלותה. אולי צריכים לדגום את הנקודת מבט הראשונה (של אלוהים) לדברים אחרים, כגון מגורים זכויות ורווחה.
ואם דבר כזה אין סופי – כמו החיים, מגיע עם ההופעה של כל יחיד בעולם, וללא תנאים בוודאי שדברים קטנים יותר כמו מגורים עבודה ותנאי העסקה מכבדים הם זכות בסיסית של כל אדם בעולם להנתן בתנאים הוגנים. ואנו כחברה יכולים לזכור שהעולם הוא מקום עשיר בו יש שפע ללא תנאי מהכול. אוויר, מים מזון ואת מה שעלינו לפתח כתשתיות לחיים חברתיים ראויים רצוי שנפתח מתוך הסתכלות של שפע אנושי ולא עושק ציבורי.
אין הבדל מעמדות כשמדובר בזכות לנשום פנימה לריאות את האוויר המצוי בשפע ולכן, גם שאר הדברים מגיעים בזכות כמו מגורים, עבודה יכולת להתפרנס בכבוד ופשוט לחיות בכייף בלי לתרץ לאף אחד פשוט רווחה.
NL:PM – סניף לשפע אין סופי אנושי… אין ספירות מלאי בסוף חודש כמות המשאבים בלתי מוגבלת!!
Stay with this guys, you're helping a lot of poeple.
Extermley helpful article, please write more.
Thank you for your comment this definitly motivates me write more 😉